ספר יואל חיבור אחד הוא בהיותו , כפי שאמרנו , רצוף מראשו עד סופו . ועם זה אין להכחיש שהוא נחלק לשני חלקים וביניהם משפט המעבר 'והיה אחרי כן' שבראש פרק ג . הספר , על שני חלקיו , עשוי פיסקאות המשתרשרות זו מתוך זו - פיסקאות ולא יחידות נפרדות . החלוקה לפיסקאות , שאפשר לקוראן גם בתים , מתבקשת מצורת הדיבור הספרותי במקרא , בשירה וגם בפרוזה , שלפי הכלל הוא נעשה חוליות חוליות , וגם משום שהיקפו של ספר יואל הוא יותר מכפי שאפשר לומר בנשימה אחת . ואף שההחלטה על גבולותיהן של הפיסקאות תלויה בהכרעתו של חוקר ואין שני חוקרים המסכימים ביניהם בכול , העובדה עצמה שהכתוב נחלק לפיסקאות אינה יכולה להיות מוטלת בספק . ייחודה של פיסקה ניכר בעניינה וגם בתפנית המורגשת בפתיחתה , שתכופות מופיעות בה קריאות מעוררות לקהלו של הנביא ( והוא , בעצם , קהל קוראיו . ( אמנם קריאות מעוררות יכולות לבוא גם במהלך הרצאת הדברים ( ויש הנאחזים בקריאות כאלה ומחלקים את הכתוב לחלקים , ולחילופין : לפיסקאות , יותר מן הנכון . ( מאידך , פיסקה יכולה להכיל יותר מעניין אחד . ובכל זאת ניתן להבחין בייחודן של הפיסקאות , ולו רק משום שקיומן בכתוב הוא ה...
אל הספר