ארבעת או חמשת הספרים ( אם ייספר מלאכי ביניהם ) הנותרים בתרי עשר , לאחר השבעה שנסקרו בפרק הקודם , כולם מאוחרים בזמני חיבורם ובצירופם לאוסף הקאנוני . אבל אין כולם דומים זה לזה באופן חיבורם , בצביונם הספרותי ובדרך שיבוצם בתרי עשר . לספרי יואל ויונה יש , כפי שאמרנו , מראית עין של שייכות לתנופת האיסוף הראשונה וזו יכולה להטעות . ספר יואל מתחיל בתיאורי מצוקה ( פרקים א—ב , ( עובר למשפט הגויים ומסיים בתיאורי פריחה וישועה של יהודה וירושלים ( פרקים ג—ד ) והרי לך צללית של חטיבות סוגיות , 'צללית' שגרמה לרבים לפרק את הספר , לפי השיגרה , לחלקים נפרדים . ובאמת ספר יואל - בניגוד לספרי תנופת האיסוף הראשונה - הוא חיבור אחד , רצוף ובלתי נפסק עד סופו , שהנושאים מתחלפים בו , וכך העדיפו לראותו חוקרים שגם הם רבים והדין נוטה לצדם . וסימנים פנימיים מעידים בבירור שספר יואל מאוחר מספרי תנופת האיסוף הראשונה . הוא הדין לספר יונה , שלכאורה ניתן להגדירו כמקביל לסיפורים על ישעיהו או הושע , ולהניח שיותר מן הסיפור על מה שאירע ליונה לא נמצא למאםפים כלום . לצד הרמז במל"ב יד , כה , שיונה הבטיח לירבעם בן יואש בדבר ה' שישיב ...
אל הספר