4 מאחר שלפי הכרתנו , השימוש בגוף ראשון , העובר על פני ספר יחזקאל כולו ( להוציא את הפסוקים ב-ג א בראש פרק א , שהם מידי העורך , ( מעיד על האותנטיות הבסיסית של הכתוב , ששום אדם זולת הנביא עצמו לא היה מתייצג כך , יכולים אנו , בעצם , שלא להסתייע בסימני מהימנות היסטורית המופיעים בכמה מקומות בספר . סימנים אלה לא הוכחשו כלל על ידי חוקרים , היינו לא על ידי אחרונים שבהם - אלא שהללו נוטים לטעון שמחוץ לחלק האותנטי יש בספר יחזקאל גם הרחבות והוספות מאוחרות ( והיו שאמרו שיש בו חלק אפוקריפי או 'ירושלמי . ( ' הפנייה אל סימני המהימנות ההיסטורית יכולה אפוא להצטייר בהתעסקות מיותרת בהוכחת המוסכם . ובכל זאת מוטב שלא נתעלם מסימנים אלה . לאחר שנציין אותם 25 פס' א מנוסח כולו בגוף ראשון : 'ויהי כשלשים שנה ... ואני בתוך הגולה ... ואראה מראות אלהיט / המשכו הוא פס' ג : 'ותהי עליו וקרא עם נה"ש : עלי ) שם יד הי [ ופסי ד ; וארא והנה רוח סערה ' [ וכוי . בתווך , הפסוקים ב-ג מדברים על יחזקאל בגוף שלישי ובלשון אימפרסונלית : 'בחמשה לחרש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין 1 השווה מל"ב כה , כז = ירי נב , לא : "לגלות יהויכין...
אל הספר