'האפוקליפסה של ישעיהו' (פרקים כד—כז)

25 בניגוד לפרקים יג—כד , שעיקרם קובץ של נבואות אינדיבידואליות על גויים מסוימים , שכל אחד נקרא בשמו , הפרקים כד—כז מדברים על זעזוע הקרוב להתרחש ויקיף את תבל כולה , ולרוב בלא לפרש שום גוי בשמו . ויש בפרקים האלה כמה קטעים שהוזכר בהם חורבנה של עיר , אבל גם היא נשארת עלומת שם . הכלל הוא שתוכנם של פרקים אלה , ברובם , נושא אופי אוניברסלי , בלא שום התייחסות לזהות לאומית מסוימת . 'ארץ , ' 'הארץ , ' שבפרק כד לבדו הוזכרה שש עשרה פעמים ( אבל מחוץ לפסוקים כא-כג שבפרק זה ; ראה להלן , ( מקבילה כאן ל'תבל' ( ראה פס' ד ; וכן פס' ג : 'תבוק הארץ והבוז תבוז [ נה"ש : + תבלו ; ' בפס' ו באה התקבולת 'יושבי ארץ - אנוש' ובפס' יג : 'בקרב הארץ , בתוך העמים . ( ' האופי האוניברסלי , הבלתי מסוים , אינו מוציא את הפרקים האלה מחזקת נבואות על הגויים , ודאי לא לפי הכרת מחבריהם ולא לפי תפיסת העורך של ספר ישעיהו , שהרי הדיבור על 'תבל , ' שלפי הכלל לא הוזכרו בו יהודה וירושלים , מכוון אל העולם שמחוץ לישראל . רבים הגדירו פרקים אלה כאסכטולוגיים . ואמנם מבחינת העוצמה והאופי המזעזע של האירוע , שלפי ההנחה יטיל את רושמו על תבל כול...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים