22 כמעט הכול מסכימים ש'משא גיא חזיון' ( כב , א-י 0 הוא , ולפחות חלק ממנו , יצירה של ישעיהו ושיש לו קשר למצור סנחריב על ירושלים בשנת 701 לפה"ם . הקושי המיוחד במשא זה , חוץ מהסתימות של כמה ממשפטיו , הם המעברים הבלתי צפויים בין חלקיו , ובעיקר - קביעת פרק הזמן המיוחד שמשא זה תלוי בו . לא ייתכן שברקע המשא הזה היה המצור מבוצע בפועל ממש , משום שבפתח המשא ( פס' ב ) ירושלים מתוארת כשהיא 'תשאות מלאה , עיר הומיה , קריה עליזה , ' ובסופו ( פס' יג ) מתוארת העיר כאחוזה בולמוס של 'אכל בשר ושתות יין , אכול ושתו כי מחר נמות . ' כרקע למשא זה באות בחשבון שתי אפשרויות : שהעיר בוצרה וההכנות למצור הושלמו , והעם בטוח שדי יהיה בכך כדי למנוע חדירה של האויב אל בין החומות - או שהדברים נאמרים לאחר שהמצור הוסר ( לעניין זה השווה בפרק הבא , סי' , ( 17 וזה טעם השמחה ואווירת ההוללות . ובמילים אחרות , על איזה זמן מדבר עיקרו של משא זה , שכלול בו תיאור מצור ( פס' ה-ח : ( על העתיד או על העבר ? נחלקו הדעות ויש פנים לכאן ולכאן , אף שלאפשרות השנייה אולי יש עדיפות מסוימת . השינויים בין חלקי המשא , בהתייחסות ובנעימת הדברים , הע...
אל הספר