כיוון רביעי בהסברת חיבורו של ספר ירמיהו מתבסס על ההנחה , שעיקרו של הספר , ובחלקו הגדול , קיבל את צורתו בפעולת עריכה אחת . הנחה זו באה לידי ביטוי בשתי תפיסות אלטרנטיביות . לפי התפיסה האחת נערך הספר , כלומר , בעיקרו וברובו , על ידי עורך אחד , שלא היה דבטרונומיסט . תפיסה זו , שלפי הכרתנו עדיין חסר בה משהו , כבר יש בה , בכל זאת , שינוי גדול לעומת כיווני החקירה הקודמים . שוב לא מדובר בתהליך מתמשך של גידול הספר בשלבים , אף לא במקורות הבאים בזה אחר זה לפי סדר מסוים , אלא בתנופת עשייה אחת בעיקרה , שצורתו של הספר נקבעה בה . שוב אין התרחבות מודרגת מן הגרעין ה'ראשוך ( שלרוב נתפס כמגילת ברוך משנת ארבע למלכות יהויקים ) עד הספר שלפנינו , אלא עריכה שהיא בגדר איסוף של מה שנשתייר משמו של ירמיהו , והיא חד פעמית במהותה , אף אם לאחריה עוד נשאר מקום להשלמות מסוימות . הרי זו הינתקות ברורה - אף אם היא בלתי מודעת - מן הנטייה הכפייתית , שהושרשה בכל פינות מחקר המקרא , להסביר את הכול , ובכל מחיר , כתוצאה של 'התפתחות , ' ומבחינה זו ההינתקות מן השיגרה כבר מקרבת אל האמת . התפיסה האחרת , שגם היא מכירה בעורך אחד שערך...
אל הספר