החיבור הדבטרונומיסטי והפרשה הדבטרונומית הראשונה

היה זה במיוחד מ' נות שהחליט , שחמשת הספרים המתחילים בדב' א , א ומסתיימים בסוף מלכים הם קומפוזיציה מיוחדת לעצמה . תפיסה זו מקובלת עלינו — אבל בשינויים ובתיקונים בולטים , כפי שנציין עוד מעט . התפיסה שהיתה שלטת לפני כן , ולא בטלה גם לאחר שהציע נות את השקפתו , אחרת היא . לפי אותה תפיסה , שמשום תפוצתה ונציגיה המובהקים אפשר לקרוא לה 'קלאסית , ' ספר יהושע אינו שונה כלל מן התורה , לא בעריכתו ולא במקורותיו . אדרבא , הוא המשך ישיר ומיידי לתורה והוא מצטרף עמה לחיבור מיוחד , המחזיק לא חמישה ספרים , , Pentateuch אלא 'שישה ספרים , ' Hexateuch ( ביוונית מאוחרת . ( נציגיה של תפיסה 'קלאסית' זו היו גדולי מחקר כוולהאוזן , קיונן , דרייבר ורוב הבאים אחריהם . לפי תפיסה זו נחלקים אפוא תשעת הספרים של תורה ונביאים ראשונים לשתי קבוצות , שהשנייה שבהן היא כעין נספח והמשך לקודמתה : שישה ספרים מכאן , שלושה ספרים נותרים ( שופטים , שמואל ומלכים ) מכאן . בששת הספרים ( הראשונים ) נעשו שתי עריכות , דבטרונומית וגם כוהנית . בשלושת הספרים האחרונים — עריכה דבטרונומית או דבטרונומיסטית , בלבד , משום שרושמה של עריכה כוהנית ( ל...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים

י"ל מאגנס