1 אפשר שמלכתחילה הקיף יבולו הספרותי של החוג הדבטרונומי יותר מארבע הפרשיות המונחות לפנינו בין דב' א , א לדב' לב , מז . אבל ארבע פרשיות אלו ( עם שני הפסוקים דב' לד , יא יב , כפי שנציין בסי' ( 2 הן מה ששרד מיבולו של החוג , משום שאת הפרשיות הללו הניחה העריכה הדבטרונומיסטית בראש חיבורה הגדול , שלאחר הפרשיות הללו הוא נמשך מתחילת ספר יהושע עד סוף ספר מלכים . עם החיבור הדבטרונומיסטי 'מתחיל סוג מיוחד בספרות המקראית , ' כדברי עח ולאמיתו של דבר הרי זה סוג חדש ומיוחד של ספרות במזרח הקדמון כולו ' . בניגוד לכל הגילויים של ספרות קודש בלי גבולות נות , , Studien עמ' 2 והערה . 2 ושם , בהערה , מתקשה נות לציץ את המיוחד שבמעמדו של החיבור הדבטרונומיסטי לעומת כל מה שקדם לו בישראל ומחוץ לישראל , ואינו קורא לתופעה בשמה : קאנוניזציה ( וראה להלן . ( ל'יהויסט , ' היינו לס"י , שהוא מזכירו שם , לא היה מעמד קאנוני עד שלא נעשה חלק מן התורה . ון סיטרס , History ) עמ' , ( 362 בהשפעת נות , הגדיר את בעל החיבור הדבטרונומיסטי כ'היסטוריון הראשון הידוע בציביליזציה המערבית / ולא חש כל צורכו שהאופי הקאנוני הוא ביסוד מהותו של ה...
אל הספר