24 האופי הדידקטי הבולט שהטביעו הסופרים הדבטרונרמיים בכתביהם אינו קצה טרחתם להחדיר את תפיסתם הריפורמטורית לתודעתם של ישראל . מעבר לזה עוד הם מעמידים קבוצה של מצוות , שכצורתן יש בהן מאמץ קיצוני עוד יותר , והמסתכל לתומו יאמר : אפילו משהו כפייתי , בשאיפתם של הסופרים האלה להביא כל אדם מישראל , בכל מחיר , להזדהות מוחלטת עם 'התורה אשר שם משה לפני בני ישראל' ( דב' ד , מד ) בארץ מואב . ואלו הן המצוות בקבוצה זו ( ראה שם ו , ו ט ; יאץח כ : ( שיהיו דברי התורה 'על לבבו ועל נפשו' של כל אדם מישראל , כלומר , שיהרהר בהם ויזכור אותם תמיד ; שילמד אותם , או שיישנן' אותם , לבניו , כלומר , יחרוט אותם בהכרת הבנים , או שיטביע אותם בזכרונם על ירי חזרות מרובות ; שהוא ובניו יהיר 'מדברים' בהם , כלומר , עליהם , בכל מצב ובכל מקום — בישיבה בבית , בהליכה בדרך , בשכיבה ובקימה ; שכל אדם בישראל 'יקשור' את דברי התורה לאות על ידו ושיהיו ל'טוטפות' ( בכתיב החסר אפשר לקרוא ביחיד : לטוטפת ) בין עיניו ; שיכתוב אותם על מזוזות ביתו ובשערים . כלפי חוץ נראות מצוות אלו קרובות מאוד לאזהרותיו של החכם בספר משלי . בדברו על ה'חכמה' מזהי...
אל הספר