פרק ה גניזה וגניזת ספרים: ההלכה והמעשה

1 לצד ההלכה שכתבי הקודש מטמאים את הידיים , שלבירורה הקדשנו את הפרק הקודם , כורכים במחקר הקאנוניזציה של המקרא גם את הרמזים על ניסיונות הגניזה של ספרים מסוימים מכתבי הקודש . כל הרמזים בעניין זה באים מחוץ למשנה — בעיקר בתלמוד ובמקצת בברייתות ובמדרש . כנקודת ציון לזמנו של אחד הניסיונות האלה הוזכר בתלמוד חנניה בן חזקיה בן גרון ( שבת יג , ע"ב ; חג' יג , ע"א , ( בן הדור הראשון לתנאים ומתלמידי שמאי . אם יש בניסיונות אלה ממש היסטורי ואם אין הם הירהורים עיוניים בלבד , יהא עלינו להחליט שעד חורבן בית שני לא היתה האסופה המקראית מיוצבת , וספר נבואות מובהק כספר יחזקאל עדיין היה מועד לסילוק מן המקרא . ואמנם חוקרים רבים ביקשו לראות בניסיונות הגניזה את אחד מסימני הדרך בתהליך הקאנוניזציה של המקרא . להלן נשתדל להראות שאין הדבר כן , וגדולה מזול ספק גדול הוא אם היתה לניסיונות אלה , מראש , אחיזה במציאות . אבל קודם שנייחד את הדיבור על ניסיונות הגניזה של ספרים , נציין את עובדות היסוד הקשורות במושג הגניזה בכללו . הפועל 'גנז' נגזר משם העצם הארמי גנז , השאול מן הפרסית ומשמעו 'אוצר , מטמון . ' בעברית מופיע שם עצם ...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים

י"ל מאגנס