5 שינוי אחר בתהליכי הקאנוניזציה של שתי אסופות הספרים נתן את אותותיו בגוף האסופות . כבר אמרנו שהקאנוניזציה של הספרות המקראית התרחשה בשלבים וכתוצאה מכך נחלק המקרא לשלוש קבוצות ספרים , המדורגות לפי מעלת קדושתן וחשיבותן — תורה , נביאים , כתובים . כל קבוצה סגורה בתוך עצמה , ובמקור העברי מעולם לא היתה אפשרות שיהא ספר מחליף את שייכותו לאחת הקבוצות , לא כלפי מעלה ולא כלפי מטה . בתרגום היווני של המקרא עתיד היה להיסחף קו הגבול שבין נביאים לכתובים וכך גם יצטייר המקרא במקורות יווניים כמורכב משני חלקים בלבד — תורה ונביאים . אבל לפחות התורה תשתמר בייחודה גם בתרגום היווני ולעולם היא מופיעה כחלק המקודש ביותר במקרא , בבחינת קאנון בתוך קאנון " . אין זה מקרה , שמשום מעמדה המיוחד של התורה עשו חז"ל לפעמים את השם 'תורה' כינוי למקרא כולו ( סנה' צא , ע"ב [ ל'תחיית המתים מן התורה' מביאים ראיות גם מספרי נביאים ותהלים ;[ מכילתא , מסכתא דשירתא , פרשה א ' ] מה נשתנית הודיה זו מכל ההודיות שבתורה , ' נאמר על דה"ב כ , כא ;[ שם , פרשה ז [ הכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' מוכח גם מן הנביאים והכתובים ;[ מדרש תהלים עח , א ....
אל הספר