לא פעם הושמעה הטענה שאין אנו יכולים לדעת דבר על אמונותיהם האמתיות של חברי אחוות 'הרוח החופשית' או 'הליברטינים הרוחניים' מפני שהמידע שבידינו מקורו באויביה של התנועה . האם באמת ראו חכמי האחווה בעצמם כריות אלוהיות ? האם באמת טענו שהם רשאים לרצוח , לשדוד ולנאוף בלי לחטוא ? ושמא לא עסקו אלא בניסויים במיסטיציזם מן הסוג הסביל שנודע לימים בשם 'קווייטיזם ? ' והסיפורים השערורייתיים שסופרו עליהם אולי אינם אלא השמצות מדעת או שלא מדעת ? הראיות שהובאו בפרקים ח וט של הספר הזה יש בהן כדי לפזר ספקות שכאלה במידה רבה . אף על פי כן נכון הדבר שאת ההאשמות שהטיחו בחברי הכת אי אפשר לבחון בפרוטרוט לעומת כתביהם שלהם . כדי לעשות כן ראוי לנו להתבונן בתחייה קצרת המועד , שלוותה בפעילות קדחתנית , של 'הרוח החופשית' באנגליה בזמן מלחמת האזרחים ולאחריה . גם חיבוריהם של חכמי הכת האנגלים — שנודעו בכינוי 'ךנ ^ רים' — ( Ranters ) כמו כתביהם של קודמיהם , נידונו לשרפה . אבל לעומת כתבי יד קשה הרבה יותר להשמיד מהדורה שלמה של חיבור שהודפס , ועותקים נידחים של חיבורים מאת רנטרים שרדו עד ימינו . מתברר שהכתבים האלה , שעד כה לא פורסמ...
אל הספר