משנתה החברתית של 'הרוח החופשית'

את כל תנועות המינות הגדולות של ימי הביניים המאוחרים אפשר להבין רק בהקשר של פולחן העוני מרצון . למן המאה הי"ב ואילך , כשהחל להופיע John , Abbot of St Victor 30 William the Breton , I , p . 232 31 במערב אירופה עושר שלא נודע כמוהו עד אז , נהנו כל מי שהדבר היה בהישג ידם מן האפשרויות החדשות לחיי מותרות וראוותנות . אבל תמיד היו מי שראו בתענוגות החדשים הללו את פיתוייו של השטן המקטרג , והרגישו דחף לגנות את הרכוש , את הכוח ואת זכויות היתר באשר הם , ולרדת אל ההמונים מוכי העוני . בערים נודעה חשיבות מיוחדת לעוני מרצון מפני ששם היה ההבדל בין עניים לעשירים בולט הרבה יותר מבאחוזות . הכמיהה לוותר על הרכוש והעושר לא הוגבלה לשכבה חברתית אחת , ויש שהיתה קיימת אפילו בקרב הסוחרים , שמכל רובדי החברה השכילו להפיק מן התנאים החדשים את היתרונות החומריים הגדולים ביותר . שני האישים המפורסמים ביותר שבחרו להיות עניים מרצון — פייר וללס , מייסד כת המינות של הוולדנסים , ופרנציסקוס הקדוש — באו שניהם מן המעמד הזה . גם בדרגות הנמוכות של הכמורה , שגויסו מקרב שכבות האוכלוסייה הנמוכות , ניכר חוסר נחת מן העושר החדש . כמרים ר...  אל הספר