זמן רב הוסיפו תנועות משיחיות עממיות לפעול בשולי המפעל האדיר של מסעי הצלב . במסעי הצלב הרשמיים גבר והלך משקלה של הפוליטיקה החילונית . כבר במסע הצלב השלישי , שיצא לדרכו בשנת , 1189 באו לידי ביטוי גלוי האינטרסים הפוליטיים של המדינות החילוניות — הקיסרות , צרפת ואנגליה . מסע הצלב הרביעי , בשנים הראשונות של המאה הי"ג , היה למלחמה חילונית טהורה שמטרותיה פוליטיות בלבד : האינטרסים המסחריים של ונציה חברו אל השאיפות הטריטוריאליות של אצילים צרפתים וגרמנים והביאו לידי נפילת קונסטנטינופוליס וכיבושה וחלוקתה של הקיסרות המזרחית . במסעי צלב שכאלה שוב לא היה מקום לאביונים , איש לא רצה בהם והם עצמם לא היו מעוניינים עוד . אבל ההמונים לא נטשו את החלום הישן לשחרר את עיר הקודש ולהגן עליה , ואף על תקוותיהם האסכטולוגיות לא ויתרו . אדרבה , עכשיו שהברונים שקועים עד צוואר בענייני העולם הזה בלבד היו העניים סמוכים ובטוחים יותר מתמיד שהם — והם לבדם — הכלי האמיתי האחד והיחיד למימוש רצון האל , והם היחידים המופקדים באמת ובתמים על המשימה האסכטולוגית . ב 1198 הופיע כנראה בפעם הראשונה פרופטה שהזעיק את העניים למסע צלב שנוע...
אל הספר