פרק שנים־עשר ההתנכרות כלפי חוץ

אם עסקנו עד עתה בשינוי מעמד היהודים וביטויו בהגות המופשטת' מן הדין שנראה מעתה מה היו תוצאותיו בהתייחסות היהודים לגויים בפועל . נפתח ביחס לגרים ולמומרים . גיורם של גויים ליהדות פסק להיות בתקופה » ו מניע למחשבה ולרגש c מקרי התגיירות של נוצרים אירעו' כמובן , גם בתקופה זו , וההתגיירות לא יכלה להתבצע בלי השתתפותו של בית דין יהודי . יהודים נאשמו לפעמים על ניסיון לגייר נוצרים , ואין בידינו לומר כי ההאשמות היו תמיד האשמות שווא , אן ודאי שלא עסקו בכגון זה אלא יחידים בודדים , ששאיפת הגיור נשתמרה אצלם . המגיירים גרים יכלו להסתמך על ההלכה , שהרי מצוות גיור לא בטלה והשערים נשארו פתוחים לגרים על פי התנאים שנקבעו בהלכה . אם נתגיירו גרים מעצמם היו שהביעו אח שמחתם על כך כדוגמת רבי יעקב עמדן , שהתנחם על יציאת כת הפראנקיםטים מן הכלל בשמועה על 'כפר שלם של יונים באוקריינה , ' שנתגיירו סמוך לאותו פרק זמן 2 א . ודאי שהבחינו בני הדור בין לכתחילה לבדיעבד , בין יזמה לגיור 1 הנני בא כאן לסרש דברים שאמרתי דרך הכללה במקום אחר , עיין מסורת ומשבר , עמ' . 31 2 עיין להלן דערה . 8 בתקנות הקהילות יש זכר לדבר לא טעם , י ...  אל הספר