פרק שביעי מקדשי השם

תיאולוגים' נוצרים יותר מיהודים , רגילים היו להביא ראיה לאמיתות דתם מנכונות המאמינים בה למסור את נפשם עליה , ליהרג ולא לכפור בה . 1 ההיסטוריון בן זמננו אינו מתבקש להכריע אם יש ממש בהוכחה זו » העובדה ששתי דתות מתחרות יכולות להישען על אותה ראיה עצמה עשויה לערער את תוקפה . אף על פי כן , בתיאור הענייני של התהליך ההיסטורי , שההיסטוריון חייב לשאוף אליו , נודע לתופעת המארטירולוגיה מקום נכבד . תופעה זו , על מסירות הנפש שבה , היא הגילוי הנשגב ביותר בחיי כל דת . מן הדין היה , לכאורה' להעמיד את מסירות הנפש בשורה אחת עם תופעות סוציולוגיות מקבילות . כי גם מסגרות חברתיות אחרות , ולא רק תנועות דתיות בלבד , עשויות להעלות את חבריהן לדרגה של נאמנות , עד שמוכנים ומזומנים הם להקריב את חייהם למענן . ובכל זאת מסירות הנפש הדתית יש לה קווי אופי משלה והיא בכל מקום תוצאה של תהליך היסטורי מסוים . המקור למסירות הנפש היהודית והנוצרית הוא בשלילה המוחלטת ששללה 1 עצם המושג martyr נתפרש כעד , אף כי ספק אם זוהי משמעותו הראשונה , עיין Dornseiff , Der Martyr , Name und Bedeutung , Archiv fiir Religionswis- senschaften , 1...  אל הספר