פרק שלישי המגע הכלכלי והגורם הדתי

בהגדרת מצב היהדות נזקק רש"י בעקבות התלמוד לזוג מושגים , ישראל והאומות , כלומר / האומה היהודית עומדת מעבר מזה , וכל אומות העולם מעבר מזה . מכיוון שבימי התלמוד והמדרשים לא היתד . הנצרות אלא כת אחת מן הכיתות שהיהדות הסתייגה מהן , לא ראו צורך להזכירה תמיד ) .. מפורש ! 1 היא נכללה במושג 'אומות העולם' או במושג 'גויים- סתם . וכמנהגם של חכמי התלמוד נהג גם רש"י . הזדקקותו זו של רש"י למונחים התלמודיים אינה פרי שמרנות גרידא . בהסתייגות היהדות כלפי חוץ בתחום האמונות והדעות לא ראה רש"י טעם להבחין בין נוצרים לבין האומות , שבהן מדבר המקרא , ובמיוחד התלמוד . ישראל לבדו נחשב כעובד אלוהים ו האומות האחרות , והנוצרים בכללן , נחשבו עובדי עבודה זרה . אולם אם הכללה זו יכלה להתקבל ללא קושי בתחום האמונות והדעות , הרי בתחומי מחשבה אחרים אי אפשר היה להניחה ללא סיוג . כידוע , כללה המסורת ההלכתית שורה שלימה של הוראות ואיסורים , שכוונתם ומגמתם להסדיר את המגע של יהודים עם גויים . עיקר מטרתן של הלכות אלה היה להרחיק את היהודים מעובדי עבודה זרה , שלא יתקשרו ביחסים אינטימיים ביניהם , ובייחוד שלא יבואו ליטול חלק בפולחן ה...  אל הספר
מוסד ביאליק