הגותו הדתית של ר' נחמן מברסלב צומחת מתוך מצב אמונה דיאלקטי אשר אמונה וכפירה , יש ואין משמשים בו בעירבוביה , מצב שאין לו תקנה אלא אם אמונת המאמין גוברת על כפירתו עד אין חקר , ויתירה מזו ? אם אמונת אומן זו נעשית אמונה פאראדוכסית על צד האמת . ראות זו מיוחדת לתורתו של ר' נחמן מברסלב , זה המופלג שבגדולי החסידות , אשר כל משבדיה וגליה של האמונה עליו עברו . בחלקו נפלה לא בלבד הוויה הגדושה להפליא רגישות מיטאפיסית , אלא גם עצמאות ספקולאטיבית של מחשבה עמוקה היורדת תהומות . ראות זו נקנתה לה לתורתו מתוך שנהג רצינות חמורה ואכזרית ביותר כלפי דרכיה ההגיוניות של החשיבה הדיאלקטית , הן דרכי הסתירה והניגוד , או בלשונו של ר' נחמן ו דרכי הקושיא . קושיא זו של תורת ברסלב , גם כשהיא באה בסממני הסגנון שבניסוהים פאראדוכסיים , אינה משל ומליצה בלבד י , אלא להט המחשבה הפולשת לכל קרן זווית נידחת של התורה , בין בקובלנה ובין כגעגועים , בין כתחנון ובין כשתיקה נאלמת , והיא משלהבת את כל אשר תמצא בדרכה . היא היא המבנה הנסתר באופךהחשיבה , היא צורתה הפנימית של התורה הברסלבית , בחינת אפריורי לגבי ראיית העולם וגילוי מהותו . ה...
אל הספר