נחל מצרים הוא ציון הגבול היחיד בקו הדרום החוזר בתיאורים אחרים , מקראיים וחוץ מקראיים . כמו לבוא חמת גם הוא נזכר במקרא אך ורק בהקשר של תיאור תחומים . הוא נזכר במקרא שבע פעמים , ופעמיים 13 החל מן התקופה ההלניסטית מקובל לזהות את נחל מצרים בוואדי אל עריש ( ליונשטם , תשכ"חא לדעת נאמן ( תשל"ט : ( 152-145 יש לזהות את נחל מצרים הנזכר במקרא ובמקורות האשוריים בנחל הבשור , אבל ראו הסתייגויותיו של רייני 1982 ) א . ( לרעת הוקר , ( 1993 ) מלכתחילה היה "נחל מצרים" שמו של נחל הבשור , וכך יש לזהותו בכתובות תגלת פלאסר ; 'ג לשיטתו , השם עבר לציין את ואדי אל עריש בימי סרגון , 'ב שמינה את חזקיהו להגן על הדרך ממצרים ולשמור על תוואי הסחר בין מצרים לאשור בתמורה לסיפוח השטח כין עזה ובין ואדי אל עריש . זיהויו הגאוגרפי המדויק של הנחל אינו משנה לענייננו . נוספות בלשון הקיצור "נחלה . " הוא נזכר בתיאור קצהו המערבי של הקו הדרומי של נחלת שבט יהודה : "ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים" ( יהר טו , ד , ( ובתיאור הגבול המלא של ארץ כנען המקביל לו : "ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים" ( במ' לד , ה . ( בתיאור של גבול הארץ הדרומי בנבוא...
אל הספר