השוואה בין המקור החתי למקרא מבליטה את הדמיון מצד הניסוח דווקא משום שמדובר בשתי שיטות תיאור שונות מעיקרן . התיאור של נחלת חצי שבט המנשה בעבר הירדן המערבי ( יז , ז יג ) ישמש לנו נקודת מוצא נוחה לדיון בקווי הדמיון הסגנוניים . רק גבול הדרום של נחלת מנשה מתואר במפורט . פאות הגבול האחרות נזכרות בהערה מסכמת דחוסה : "ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח" ( פס' י . ( בטבלה שלהלן מובא הכתוב המקראי במלואו בעמודה הימנית , ובעמודה השמאלית מובאות המקבילות מתיאור גבול ממלכת תרחנתש . 55 מראה המקום של הציטוט מתייחס לחוזה אלמוןשב , מלבד המקרים שבהם הטקסט מופיע רק בלוח הברונזה . אם קיימות מקבילות אחדות , הובאה דוגמה מייצגת אחת בלבד . . 1 התיאור פותח בציון "ויהי גבול מנשה מאשר" ( פס' ז . ( נחלת שבט אשר גובלת בנחלת מנשה מצפון , וברור שהציון קטוע , שכן מיד לאחריו עובר התיאור למכמתת , אתר המצוי בגבול הדרום של השבט ( טז , ו . ( נראה כי בניגוד למקובל אין לפרש שמילית היחס "מן" שבפתיחה המקוטעת מכוונת לנקודת המוצא של קו הגבול , משום ששם השבט " אשר" כללי מדי , ואינו יכול לשמש בהגדרה מדויקת של תחילת קו (...
אל הספר