. 1 לאתרים המסמנים את תיאורי הגבול במקרא ובתעודות חתיות אופי זהה : ערים , הרים , גופי מים ומצבות . אלה הם ציוני שטח בולטים , שנבחרו משום כך לסמן את הגבול . אם התיאור מבקש לדייק בהגדרת האתר ביחס למקום אחר , הוא מוסיף לו משפט לוואי מבהיר ; כך למשל בגבול תרחנתש . "ומעבר ומעל העיר כרשונש , מצבת r \ huwasi של הכלב היא הגבול" ( חוזה אלמתשב , שר , ( 21 ' וכן הוא במקרא : "הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל" ( יהר טו , ז ; דומה לו יח , יז . ( . 2 בתיאור הגבול החתי הגדרת מקום בתור אתר גבול בנוסחה החוזרת "בכיוון מקום , a מקום \ הוא גבולו" אינה קובעת לאיזה צד הוא שייך . עניין זה נקבע בחלקה השלישי של הנוסחה : "מקום x שייך לצד . " y גם בתיאורים של גבולות השבטים מניית אתרי גבול איננה מעידה על שייכותם לשבט שתוחמים את שטחו או לשכניו . הדבר בולט בייחוד בתיאורי הנחלות הדרומיות , המפרידים את התיאור שבשיטת המקומות והפעלים מרשימות הערים . לדוגמה , בתיאור גבולה הצפוני של נחלת שבט יהודה נזכרים שלושה אתרי גבול סמוכים — בית חגלה , בית הערבה ואבן בוהן בן ראובן . "וגבול לפאת צפונה ... ועלה הגבול בית חגלה ו...
אל הספר