הסתירות וחוסר ההתאמה הגאוגרפית בין תיאורי הגבול ובין רשימות הערים בשבטי הדרום , לצד המורכבות , רמת הפירוט ודיוק התיאורים , הובילו להנחת יסוד , המקובלת כיום בחקר תיאורי הנחלות בספר יהושע , שחלק הארי של התיאורים איננו יצירה ספרותית בדיונית , אלא מבוסס על מקורות ארכיוניים , דהיינו על תעודות מנהליות בעלות אופי גאוגרפי . אולם אפשר שלא כל התיאורים משקפים מצבים ראליים . לדוגמה , החוקרים מסכימים כי חלקי הגבול של שבטי המרכז הנמשכים עד הים התיכון הם ברובם הרחבות אידאליות שנוספו לתחום השבטים תוך 'מתיחת' התיאורים של קווי הגבול האמיתיים . ההרחבות נבעו מן 31 "הפרוט הרב בתאורי הגבולות מוכיח שמקורם מציאותי" ( אהרוני , תשמ"ז : ;( 74 "תיאורים גיאוגראפיים אלה אינם פרי בדיה של סופר קדמון ואף לא חזון והלכה , שכן ניכר בהם חותמה של מציאות וממש" ( קלאי , תשכ"ז : ;( 14 ראו גם אחיטוב ( תשנ"ו : . ( 22 לעומתם סבור נאמן ( תשנ"ו : ( 484 שתיאור מחוזות שלמה ( מל"א ד , ז יט ) משקף את החלוקה המנהלית הבסיסית בממלכת ישראל , ו '' מערכת נחלות השבטים , לעומת זאת , לא שימשה כחלוקה מינהלית או ארגונית בממלכת ישראל . " לדעתו , ...
אל הספר