ג. הגדרה שלישית־רביעית (פס' ו)

ההגדרה השלישית וכן ההכללה החותמת את התיאור מציגות דווקא את היסוד האתני בארץ הנשארת בצפון " ) ישבי ההר , " "צידנים . ( " המקומות הנזכרים בהן ( פס' י "כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים ( " הופיעו בתיאור הבריחה של האויב בסיפור על מלחמת מי מרום : "ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה עד בלתי השאיר להם שריד" ( יהו' יא , ח . ( לדעת אהרוני , התיאור של נתיב הבריחה אינו אלא "ציוני הגבולות של ארץ כנען שלא נכבשה בידי בני ישראל ( יהו' יג : ד . " 0 אולם עד כה ראינו שבעל התעודה מדגיש דווקא את הפן הטריטוריאלי ולא את הפן האתני . מוטב אפוא להניח שהיחס בין שני הכתובים הפוך — ההגדרה השלישית רביעית של תחום הארץ הנשארת בצפון נשענת על תיאור הניצחון של בני ישראל 37 ראו אולברייט ( תשי"ר . ( 38 אהרוני ( תשמ"ז : . ( 180 על הכנענים שנפוצו למערב ולמזרח בסיפור על מלחמת מי מרום , וזו הסיבה לסטיית המחבר כאן מהרגלו בציינו את יושבי ההר ולא רק את תחומיו . בין שני הכתובים יש זיקת פולמוס : אותו אזור שיהושע השמיד את תושביו "עד בלתי השאיר להם שריד" ( יהו' יא , ח ) מגדיר בתעודה את הארץ ה...  אל הספר
מוסד ביאליק