מסתבר , שכאן צפה ועולה שאלת ביניים : כלום מצויים הם למדי נכסי העולם , כדי לפרנס את המיעוט של רמת החיים הדרוש לכל גידול וגידול של הפריון הרוחני ? אשר למצב העולם בימינו כמעט שאין ספק בדבר , שהנכסים המצויים בעין מספיקים הם בדרך כלל . חובה היא קודם כל להשתחרר מן הרעיון , שלעולם העיקר הוא העילוי בלבד של רמת חיים . לעולם יהא נקוט בידינו , שהרוח הוא העיקר ואין רמת חיים מוצדקת צידוק מוסרי אלא זו המשמשת בחינת תנאי מינימום לגידול הרוחני . מתוך אספקלריה זו , בראייה כוללת , אין הסכנה' שחשש מאלתוס מפניה' אורבת לה לאנושות בימינו . אין אנו מתכוונים בכך לאמר על צד האמת ובכלל , שכל בני אדם כולם ובל העמים מוחזקים במועט זה . לצערנו אין הדבר כך , ולא משום שאין הוא מצוי בכלל . אלא משום שמחולק הוא שלא כהלכתו ! הוא אינו מחולק לפי הצרכים המינימאליים המוצדקים של הרוח , אלא לפי תוצאותיו של המאבק ללא מעצור על רמת החיים , שנאבקים הפרטים בינם לבין עצמם , ונאבקים המעמדות והמדינות . רבים הם בבני אדם המוחזקים בעודף עצום ורב על המועט , שמבחינת הרוח , היינו מבחינת הערך האמיתי הוא הולך ומתבזבז . וכן רבות הן המדי' נות ש...
אל הספר