תפקיד מיוחד נועד לה להתנגדות ברשות האמנות . ההסתכלות ביצירה של אמנות מעלה לנו ראייה ברורה ביותר ומכרעת ביותר בתפקידה של ההתנגדות . ואף על פי שהאמנות דווקא נבדלת מכל שאר התגובות של יצירה ביסוד יחיד ומיוחד לה לעצמה , דומה שמוטב לגלות תחילה את מהותה של תגובה זו ואת כוחה של החת נגדות בתהליך היוצר של האמנות . שכן עם כל ההבדל המיוחד והמםוים , שנעמוד עליו מיד , בולטת היצירה האמנותית מובהקות משאר כל התרחשות , גבישנית ביותר , מעורבת פחות במרכבים אחרים , ונמצא שהיא פתוחה ביותר להסתכלות מכל צדדיה ובחינותיה . תחילתה של האמנות היא המגמה לקיים ולשמר בחיוניותו כל מד . שנקנה בחוויה . אין החוויה אלא הרף עין רענן וצעיר לעולם של התהוותנו . חוויה זו של הווה שוקעת ומתמידה , על כורחה שתשקע בעבר ובמוות . עם שאנו הולכים ומתמזגים עם החוויה , מתוך שאנו מעבדים ומעכ לים אותה , הרי היא כלה ואובדת לגבינו בחינת חוויה . הבוער והמהבהב קופא והולך כל רגע . ההתהוות מתגלגלת בהוויה , ובלשונו של אנרי ברגסון : היה יהיה הזמן לחלל . אבל שיור של התנגדות נשאר בנפש : היא השאיפה לשמר את ההתהוות בתוך ההוויה , להציל את הרף העין על...
אל הספר