העולם , עולמנו , שלוש רשויות בו : רשות החומר , בה שוררים חוקי הפיסיקה , רשות החיים , בה שרירים חוקי הפיסיולוגיה והביולוגיה ; ורשות הרוח , בה שוררת החירות . אומר אדם למצוא דרך ליישובה של הקושיה שעלתה לפנינו למעלה , אין הוא יכול להגיע אליה אלא תוך מעשה התבוננות בזיקותיהן ההדדיות של שלוש רשויות אלה , ובייחוד בזיקות גומלין שבין רוח וטבע . אין אנו צריכים להידרש כאן לשאלת ההכרה , ולשאלה המיטאפיםית , הנוגעת בבעיית הממשות של שלוש רשויות אלו . לומר : אין אתה שואל , מה רשות מן הרשויות האלו היא הממשות בעיקרה , שלגביה כל שאר הרשויות אינן אלה בחינת תשמישים לראשונה , או בחינת 'עלייה' לגבי היסוד % אין ענייננו כאן שאלת האידיאליזם או הריאליזם , או שאלת החמדנות ושאלת החיוניות ( המטריאליזם והביולוגיזם , ( אלא שאלת הזיקה , שאלת היחס שבין הרשויות' ומוטב שנאמר : תלותן ההדדית . קודם כל עולה לנו בזיקה שבין העולם הפיסיקאלי לבין העולם החיוני , שהעולם החיוני בנוי מכל מקום על העולם הפיסיקאלי חימי ' שחוקי הפיסיקה והחימיה אינם בטלים בשום מקום ואינם נפרצים בשום מקום , והם היסוד לבניין , מעשה רשת רחב , שרק עליו נבנית...
אל הספר