בעיית החלוקה המוסרית תלויה , כפי שהראינו למעלה , בבדיקתה של ההכשרה האנושית להגשים ערכים בסיועם של הנכסים הנתונים ברשותו של הפרט . אולם הערכה זו דווקא של ההכשרה האנושית המיוחדת הזאת בגילויה בפועל , נמצאה למעשה נמנעת המציאות . ואף על פי כן אין המצב חסר כל תקוה , ולא ננעלו כל הדרכים . כבר העלינו למעלה , שבני האדם כולם—מבחינה אפריורית כביכול של חזקת כוחם ליצור ערכים—שווים הם במקדמה החשובה ביותר : — היינו בני אדם הם , כלומר , כשרים הם להכרה , לאהבה , לבחירה בין טוב ורע . אי אתה אומר כלל וכלל בבטחון גמור' שפלוני אדם או אלמוני אדם אף מפיק את הגנוז בהם בכשרונותיו אלה , או עושה אותם שימוש בכלל — ' הרי מלבד כשרונות רוחניים אלה חי בו באדם הטבע על כל פיתוייו—ואף על פי כן כישרון זה בלבד , כישרון הבחירה בין טוב לרע' היינו היכולת להכיר שיש בידו להכריע הכרעות של מוסר' עולה עלייה רבה כל כד על שאר כל גילוייהם של הכישרונות היוצרים ערכים שבאדם' שהוא כישרון זה נעשה המקדמה החשובה ביותר להערכת אפשרותה של הגשמת ערך על ידי האדם בכלל . הרי יכולת זו דווקא נתונה בשווה לכל אדם . שער הרוח פתוח לכל אדם ; בכך הכל שוו...
אל הספר