אין לך רשות עשייה אנושית , שהרעיונות הנעלים של הצדק , האמת והמוסר פרוצים בה לכשלונות כאלה , ברשותה של המדיניות . ואף על פי כן תלויים בה במדיניות עתירותיה של האנושות , וליתר דיוק : תלויים הם בכך , אם עשויות מטרות מוסריות נעלות אלה להתגשם בה במדיניות , ומה שיעורה של התגשמות זו . בעצם אין חולק על מטרות אלה גופן . אין לך איש מדינה שלא ישיב על השאלה : מה גמר מטרה של מדיניותו — ? שמטרתו היא אנושות , בה ישלטו צדק , חירות ושלום . אבל אין לך מדינאי שלא ישאף במציאות של ממש לראשית מטרה , והיא — ביטוחה וריבוי עצמתה הכלכלית והצבאית של מדינתו . כי מטרות ראשונות אלה אינן עשויות בשום פנים להביא לגמר מטרה זו , אלא אדרבה , דוחקות אותה למרחקי אין תקווה ואפשר אפילו שגוררות הן בפניה — בסתירה זו גנוזה לא בעיית המדיניות בלבד אלא בעיית קיומה של האנושות . אולם מתוח זה בין המטרות המוסריות שמכריזים עליהן ברבים ובין האנוכיות הפשוטה והגסה של המדינות , הקובעת בעצם את דרכה של המדיניות — הוא הסימן הבולט הראשון , המזדקר ועולה לפנינו עם בחינה שאנו בוחנים את המדיניות לפי תוכנה המוסרי . ואין מרווח זה המהלך שבין הרצייה וב...
אל הספר