פרק שמיני תרבות וציביליזציה בישראל

מושג התרבות , אמר פילוםופוס אחד , הוא בחינת שדה הפקר , וכל הרוצה לטבוע בו את חותמו בא וטובע : רוצה מרחיבו ומכניס בו את כל מעצמות החיים , המעצבים את דמותו של הפרט וצביונו של הצבור , רוצה — מצמצמו ברשויות מסוימות של העשייה האנושית או היצירה האנושית . המושג תרבות , מהותו וגדרו , שנויים במחלוקת , ואילו המלה תרבות שגורה זה דורות מספר בפי כול : לחיוב ולשלילה , לדבקות שבאמונה וליסורי ספקנות וכפירה . תחילתו של מושג זה באשכנז , ומשם פרץ ויצא מתחומיו וכבש כמעט את כל העולם כולו ואפילו את הלשונות האנגלית והצרפתית , שבהן שימש בכהונה זו ימןם רבים המושג ציביליזציה , ועדיין לא העבירוהו מכהונתו עד היום . יש ומפרידים בין המושגים האלה ומיחדים לכל אחד מהם רשות מיוחדת : תר בות — כלל כל הערכים הרוחניים , ציביליזציה — סכום הנכסים החמריים , המשמשים ביישובו של עולם לתיקונו של עולם . לפי גירםת פ . אוי פנהיימר : * " בשם ציביליזציה הנני מבחין את כלל הגידולים הנעלים בתוך החברה , הנובעים מתוך אב היצר השלילי , ואילו בשם תרבות הריני מבחין את כלל כל הגידולים , הנובעים מתוך אב היצר החיובי . " היצר השלילי של הקיום העצמ...  אל הספר
מוסד ביאליק