מן המכורה יצאתי

מן המכ 1 ךה יצאתי מאד עירם , רק עו ? זה נשיקןת היחידות . על רק מיתרי צפצפות כנור המ ^ ן ושירת נעולים נצחיים . יש תצר האזרויע לשפעת האונים יסל ? ו ט הח ^ כה שבלת חזיז . אז אעמד בענוה לפני אורחתי הטובה הנגלה אלי בהקיץ . אמי ! — — הטי נא אזנןל לעירם הלזה והכיליהו . כסיהו — כמ 1 ? זכסית את הרך המגמגם בבית ח * טך וקור . אמי ! yga — — טוךי שנים לבנים מךהיבים למה אסךת את חבליןל ? הלא גאות גם רווחה בצעקה עךטילאית ולא רק באפוק הצעקה . אמי ! — — כוס ממרוךיך הלא שקופה , המלאה , מעולם לא המתקה בצליל כוס . # מקז אכזרית עקבה אחריך תמיד ועל ו ה לא שחךת ביין . אמי . — — ספרה לי הכל , מה # את החרשת , אמת הימים בלשון לא אם . גדלתי — זוהי העלילה היותר נפלאה בעיני אל משתעמם . אמי ! — — על כל שביל אורב נבך לילה גדול - זאב רעב . ומלפני הוא בורח קטן , מתלקןק — כלב שבע — — —  אל הספר
מוסד ביאליק