האנשים החוךים וךעבי הפנים , הסובבים עם תבות הזמךה הצרודות בעיר וממלאים החצרות ק 1 ל רומנסות גרועות , מנגינות יבבות אהבים — הללו מעויךךי האהבה הם . חלון יפתח — והוצא החוצה ראש משךוזת פרוע ; וכי אהבת לפני שנים נערה טיבה ומסכנה ואן באה הנערה הטובה לא תדע עוד , כאשר לא תדע אי המקום , אליו הולכים ימיף , ומה היד המחבךה יום מחךת עם תמול — וצרח לבבך לקול תבת הזמךה הצרוךה . ורשה , בשנות העשרים [ הערת המשורר ]
אל הספר