נלך אל כךמנו עם צהלי היום , ננוח בצלי ענפיו , נק ^ ויב לשירת צפרים ולזכ ? זום גלי הכסף . שם באהל סנסנים לחי טללים מקקזרות השפחות השזופות מר ונךך , מנ'טבות על ראשינו במניפי נוצות יענה , וההלןל הזקן מספר . ספר , סןר לנו אגךה י והנולד הזקן ; שב על הד ? זא , קפל ?< ת רגליו תחתיו , שרק באצבעותיו החורות את תלתלי זקנו הלבנים , שספגו אל תוכם זהר # לגי הךים ךחוקים ו ? סף אלים , המליטים את דךכי הערב , וכה פתח : לפני שנים רבות חיתה בנינוה הגדולה מלכה ושמה שמיךמית . ותיף המלכה מכל בנות אךצה , ותאהב יותר מכל הנשים אשר היו לפ 3 יה . רק שלות דויים וקךת רוח מנעו האלים ממנה . אש תפרנה אכלה את נפקזה , מךךה את רוחה וכל ימיה נלחמה את העמים השכנים , טבחה זקנים וילדים , שךפה ערים ותשם ארצות ומבחוךיהן לקחה לה לעבךים . ונפשה לא שקטה ותיקד בשלהבת אהבה ונקם . וע 1 ד מספרת האגדה : את ליל אהבתה ממ ה המלכה במחיר דויי אךם . וכה אמרה : נלחמת אני את החיים . ראיתי את כחם כי רב וכי רבים יו 1 נו את נפשם ואת אלהיהם כנ 5 ר חייהם הבזולים ואשבע להם נקם ואחפץ לנצחם ביפיי , באהבתי 1 . T ולכל אחד ואחד מעוג 3 יה אמךה : בחר ...
אל הספר