פתח־דבר

המבחר הזה ודברי המבוא הנלווים אליו כוונתם לקרב את הקורא אל התחנה האחרונה של השירה העברית במזרח אירופה ואל חטיבה שירית , שרוב יוצריה נשתכחו מן הקוראים ומן הביקורת , המחקר וספרי הלימוד . יוצרים נודעים כיצחק קצנלסון , מתתיהו שהם ובר פומרנץ אמנם זכו לכינוס יצירותיהם ולמהדורות חדשות שלהן , אבל לתיקון שכזה לא זכו היוצרים הצעירים בפולין , שפרסמו בשנות העשרים לחייהם קובץ שירה יחיד , מודפס על נייר גרוע במספר קטן של עותקים . ספריהם נדירים מאוד ולעתים אין למצוא אותם גם בספריות אקדמיות . לא קשה להסביר את השכחה הזאת , שכן שירתם של יצחק אריה ברגר , אברהם דוד ורבנר , מלכיאל לוסטרניק ואחרים לא תמיד היא מכוונת אל טעמו של הקורא בן ימינו , ולא תמיד היא מתיישבת עם תמורות הלשון והסגנון ועם התביעה לסמנטיקה מורכבת של המבע בימינו . אבל מי שאוזנו קשובה ליוצרים האלה ימצא בשירתם חוסר מרגוע , מועקת המציאות והעתיד — דברים קרובים ומוכרים . עדים נאמנים היו לזמנם ולמקומם , ושירתם נכתבה בנסיבות קשות לעולם היהודי , במרכז ספרותי שוקע , בשעה של משבר כלכלי , אי יציבות פוליטית וחרדה מפני הבאות . לכתיבת שירה עברית בפולין של...  אל הספר
מוסד ביאליק