גם בדרשה זו מתאחדים ומתלכדים כל חלקיה לכדי חטיבה אחת , שבה מצליח עורך המדרש להביע מכלול רעיונות משלו ולהאיר את פרק יא בס' ויקרא , הדן כולו בבהמה הטהורה והטמאה וכדומה , תוך הגשת רשימות בעלי החיים הטמאים והטהורים השונים באור חדש ומפתיע . רק ר , פ ת י ח ת א הראשונה ( ס' א ) הדורשת את הפסוק הראשון של הסדר 'וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם' ( ויקרא יא , א ) אינה מתקשרת עם יתר חלקי הפרשה . ברם מן ה פ ת י ח ת א השנייה ( ס' ב ) ואילך , אנו מבחינים בקו המחשבה שאותו מבקש בעל המדרש לפתח : את הפסוק בחבקוק ג , ו , 'עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים' וגו' הוא מבאר על אומות העולם , שלא היו ראויים לקבל את התורה ואת המצוות , כגון דיני כשרות ; שכן אפילו בשבע מצוות בני נח , שאותן קיבלו עליהם , לא היו מסוגלים לעמוד . ולכן 'ויתר גוים' — הקםיצן לתוך גיהנם . משל למה הדבר דומה , לרופא שנכנס לבקר שני חולים , אחד שעתיד לחיות ואחד שעתיד למות ממחלתו ; על זה שיש בו כדי לחיים , אומר הרופא : דבר פלוני ודבר פלוני לא יאכל ; ועל זה שאין בו כדי לחיים הוא אומר : כל אשר יבקש תנו לו . ולכן דווקא ישראל , המיועדים לחיי העולם הבא...
אל הספר