מסגרתה של דרשה זו מוכיחה , שהמדובר בדרשה שנדרשה בפני הציבור : השאלה שנשאלה בפני ר' תנחום ( הוא , כנראה , האמורא הארץ ישראלי ר' תנחום בר אבא , הדרשן המפורסם , ( שעליה הוא משיב בסוף דבריו . מכאן שבדרשה זו משמשת תבנית צורנית שאינה ידועה לנו ממקום אחר . אמנם , שכיחה הפתיחה בשאלת הלכה , ברם בכל שאר הדרשות מסוג זה , באה התשובה עליה מיד , ולאחריה ממשיך הדרשן 'לחרוז' עד שהוא מגיע אל ראשית הסדר ( או הפרשה ) הנקרא בו ביום ; ואילו בדרשה שלפנינו כלל אין לדעת לאיזה יום היתד , מיועדת ומה היתר , הפרשה שנקראה בו , אלא אם כן נניח שנתקשרד , להפטרה מס' שמואל או מלכים הדנה באחת הפרשות בחיי דוד או שלמה הנידונות בדרשה . גם העיון בדרשה עצמה מלמד אותנו , שאכן זו היא דרשה למופת , מגובשת להפליא , תוך שימוש בכל האמצעים הריטוריים והספרותיים בצורה מושלמת . את השאלה ההלכתית הטכנית : האם מותר לכבות את הנר בשבת בשביל החולה שיישן ? מנצל ר' תנחום כדי לפתח מערכת הגותית רחבה על שאלה מרכזית בעולמו של אדם : ערך החיים והמוות . נקודת מוצא משמשים לו שלושה פסוקים שונים המדברים על הערכתם היחסית של החיים והמתים , פסוקים מפי דוד ...
אל הספר