גם פתיחתא אמוראית זו — שאף היא נמסרה רק בתמצית וחסר בה הפסוק המסיים של ראשית ה'פרשה , ' היינו של מגילת אסתר — בנויה בעיקר על מעין משחק מלים ( בייחוד : 'הדס' — 'הדסה , ' היא אסתר . ( ודאי גם כאן היתה אחת הכוונות יצירת ציפייה וסקרנות , כיצד יצליח הדרשן לקשר את הפסוק שבפיו אל עניינו של היום ואל קריאתו . רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהבא ו ' תחת הנעצוץ יעלה ברוש' ( ישעיה נה , יג ) — 'תחת הנעצוץ , ' תחת המן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה , דכתיב 'ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים' ( שם , ז , יט , ( 'יעלה ברוש / זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים , שנאמר 'ואתה קח לך בשמים האש מר דרור' ( שמות ל , כג , ( ומתרגמינן 'מרי דכי' ו 'תחת הסרפד יעלה הדס' ( ישעיה נה , יג ) — תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע , ששרף בית מרפדו של אלהינו , דכתיב ביה 'רפידתו זהב' ( שיר השירים ג , י , ( תעלה אסתר הצדקת , שנקראת הדסה שנאמר 'ויהי אמן את הדסה' ( אסתר ב , ז , ( 'והיה לה' לשם' ( ישעיה נה , יג ) זה מקרא מגילה , 'לאות עולם לא יכרת' ( שם , ( אלו ימי פורים ... ( בבלי מגילה י ב ) מקצת הגירסות-על פי 'הגדות התלמוד . '...
אל הספר