כבר מן האמור עד כאן נראה בעליל , שאין לדבר על תבנית צורנית אחידה של הדרשה בציבור בכלל ; אלא ודאי שבמשך מאות השנים שבהן נהגה הדרשה בציבור במקומות הרבים בארץ ישראל שבהם הושמעו דרשות מידי שבת התפתחו צורות רבות ומגוונות של פתיחה וסיום ושל מבנה הדרשה בכלל . לעתים ויתר הדרשן על כל תבנית פתיחה מיוחדת לדבריו , אלא פתח בהבאת הפסוק שבו רצה לדון ונכנס מיד בגופו של עניין ( כגון להלן , עמ' . ( 48 אחרים נהגו להקדים לדרשותיהם דברי שבח לה , ' כגון 'יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים האומות ' ... ( תנחומא נח ג ) או 'יתברך שמו של מלך מלכי המלכים שברא את עולמו בחכמה ובתבונה ולנפלאותיו אין חקר ולגדולתו אין מספר ' ... ( במדבר רבה פ"יח , ( המתייחסים לתוכנה של הפרשה העתידה להידרש ושבאו , כנראה , אחרי ציטוט הפסוק הראשון של הסדר . במקצת מינוסחים אלו הושם הדגש על מעין 'ברכת התורה' דווקא : 'ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינר ( ספרי דברים , ס' שה , ( וכיוצא בזה . מצוי גם צירוף של שני היסודות / הבעת שבח לה' על שנתן לנו את התורה והעלתו של העניין המיוחד של הפרשה , שבו מבקש הדרש...
אל הספר