ב. דפוסים ותבניות של הדרשה

אף על פי שנדרשו דרשות במשך מאות שנים ברוב הקהילות בארץ ישראל , ואף על פי שבידינו ספרות ענפה של מדרשים ארץ ישראליים , שעורכיהם השתמשו בעיקר בחומר שמקורו בדרשות אלו מימי התנאים והאמוראים , אין לנו הרבה ידיעות מדויקות על מבנהן וצורותיהן . שכן לא הגיעו לידינו ברוב המקרים הדרשות עצמן , כפי שנדרשו בעל פה לפני הציבור , אלא עיבוריהן ; פעמים קטעים בלבד , ולעתים צירופי חטיבות , שלא כולן נובעות מדרשה אחת אלא מדרשות שונות באותו הנושא . ואף זאת ו בטרם הועלו הדברים על הכתב , נמסרו במשך דורות בעל פה ; ותוך כדי מסירה זו יש שנתקצרו , ויש שקוטעו , ויש שהורחבו , זבכלל חלו בהם שינויים משינויים שונים . על כן מעטות הן הדרשות שעליהן נוכל לומר בביטחה , שהן נמצאות בידינו כצורתן המקורית , ולו בתמציתן בלבד . המדרשים הקדומים מתחלקים לשני סוגים ו הפרשניים אכסגטיים והדרשניים הומילטיים . בסוג הראשון קיבץ העורך בדרך כלל דרשות ואגדות לאין מספר , רובן קצרות מאוד , לכל פסוק , ולעתים אף לכל מלה או קבוצת מלים , לפי סדר המקרא " נציגים מובהקים של טיפוס זה הם , למשל , המדרשים בראשית רבה ואיכה רבה . 1 השווה : י . מ . קוסובס...  אל הספר
מוסד ביאליק