ז. התקת מרכז־כובדה של האמנות האירופית

יש צד של פקפוק בפירושה של תקופה אחת על פי חברתה . ואף על פי כן לא נוכל לכפור בדבר זה , שבתולדות האמנות של כל עם ועם יש תקופות , שנר אות יותר מכל תקופה אחרת בסגולת התגלותן של מעלותיו הלאומיות . באיטליה היתד , בגדר זו המאה הט"ז , שהולידה את רוב החידושים בדברים , שבהם נתייחדה ארץ זו , בצפון הגרמני היתר . ממין זה תקופת הבארוק . באיטליה היה זה כישרון פלאסטי , שצר את צורתה של האמנות הקלאסית שלד . על פי הקוויות ; בצפון — כישרון ציורי , שהגיע לתכלית ייחודו בבארוק . ברור , לא תולדותיה של האמנות שלה בלבד עשו את איטליה בית הוראה לאירופה ; אבל קל לראות , שבהתפתחותו השווה של המערב בתחום האמנות על כורחו הותק מרכז כובדה של זו לצד כשרונו המיוחד של כל עם ועם . איטליה עסקה בשעתה באידיאלים כלליים באופן ברור מאוד . לא מקרה הוא שנםיעותיהם של דירר ושל אמנים אחרים לאיטליה הולידו את הרומאניות של הצפון ; נסיעות אלו היו פריו של כוח משיכה , שבהכרח היה פועל על אומות אחרות לפי דרך הראייה האירופית שבימים ההם . וכל כמה ששונים הם הטבעים הלאומיים זה מזה , הרי היסוד האנושי הכללי והמקשר שבהם חזק מן המפריד . אין ההשתוות...  אל הספר