ג. התבוננות לפי עניינים

אם המושג של בהירות ואלבהירות לא בא כאן בראשונה אלא שכבר נזדמן לנו שימושו גם קודם לכן כפעם בפעם , הרי זה מפני שהוא כרוך באמת איך שהוא בכל גורמי התהליך הגדול , אבל מעיקרו אין בו אלא מקצת מן הניגוד קוויות ציוריות . כל המוטיבים הציוריים האובייקטיביים ניזונים ממידה של עמעום שבצורה המישושית ; והאימפרםיוניזם הציורי , שאינו אלא ביטול עק רוני של תכונת המישוש שבךאות , בא לעולם בחינת סגנון רק משהודו 'בבהירותו של לא בהיר , ' שכשרה היא בתחום האמנות . דיינו להורות כאן על דוגמה אחת שכבר דנו בה קודם , כגון 'היירונימוס הקדוש' של דירר או ' האולפן' של אוסטאךה , ומיד אנו מרגישים כמה עומדת הציוריות' בכל בחי נד . שהיא , על המושג של בהירות יחסית . שם לפנינו חדר , שאין בו חפץ קל שבקלים שבפינה נידחת , שאינו נראה בבהירות גמורה ; וכאן — דימדומים , שמעמעמים עד מהרה את הקירות וכל דבר , ואף על פי כן אין המושג מתמצה במה שאמרנו עד כאן . לאחר שביררנו את טיבם של ראשי המוטיבים , מבקשים אנו להסתכל בתמונות יחידות לפי עניי נן ולעקוב גם כאן בדרך זו אחר חילופו של הבהיר השלם כבחיר היחסי בבחינות מבחינות שונות , בלא ניתוח ממ...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים