הארדיכלות

נראה שהשאלתם של המושגים משטחי ומעמקי בשביל הארדיכלות כרוכה בקשיים . הארדיכלות תמיד תלויה בעומק ; האומר ארדיכלות של משטח , דומה לאומר ברזל של עץ . וכנגד זה , אפילו נודה שבניין , אף על פי שגוף הוא , נמדד במידה של דמות פלאסטית , עדיין יש לומר , שצורה טקטונית , שמשמשת ברגיל כמסגרת וכרקע לפיסול ממש , לעולם אינה יכולה להתרחק מתכונת החזית בשיעור הדומה לפיסול הבארוקי . ואף על פי כן אין אנו 1 התכנית דומה לזו שתוכננה להקמת דמות כשיעור קומתו הטבעית של המלך פיליפ הרביעי שבפורטיקו של כנסיית 'סאנטה מאריה מאג'ורה' — אף היא לא נתקיימה . ר' בספרו של פראםקטי , Bernini ( עמ' . ( 412 צריכים להרחיק כדי למצוא דוגמאות , המצדיקות את מושגינו . וכי מה הדבר' אם לא יציאה מן המשטח בשעה שמזוזות השער של חווילה אינן ערוכות עוד בחזית , אלא נוטות זו כנגד זו ? ובאיזה דיבור אחר אפשר לכנות שם לתהליך השינוי , שחל בבניינו של מזבח ? מבנה זה , שכולו חזית הוא , הולך ומלא עומק . עד שבסופו של דבר אנו רואים בכנסיות הבאריקיות העשירות בניינים' שעיקר חינן ניזון בצורות הערוכות בעומק זו מאחורי זו . ובשעה שאנו מנת חים את מערכתן של מדר...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים