המושגים' שעשינו אותם שמות לפרקי ספר זה , ברור שנוגעים הם זה בזה , משל לשרשיו המרובים של צמח אחד ; לשון אחר י בכל מקום ומקום אין דבר אלא אחד בלבד' אלא שהוא נראה מבחינות שונות . לפיכך שעה שעסקנו בניתוח הקומפוזיציה של העומק' נתקלנו ביסודות' שעל כורחנו קראנו להם בשם חלקי בניינה של הציוריות . החלפתה של הצללית השליטה האחת , שהיא היא צורתו הממשית של החפץ , במראות ציוריים' שבהם מתרחקים החפץ ומראהו זה מעל זה — עיקר ערכו של דבר זה כבר ביררנו אותו בפרשת הפיסול הציורי והאדריכלות הציורית . וזה עיקרו של דבר' שמראות כאלה לא זו בלבד שמזדמנים הם לעת מצוא , אלא שהם נעשים מעשים שבכוונה תחילה ; שהם מרובים ושהם באים מאליהם ועומדים לנגד עיני המסתכל . תמורה זו כולה כרוכה בהתפתחות מן המשטחי אל המעמקי . אנו יכולים להדגים יפה דבר זה על פי תולדותיה של אנדרטת הפרש . ' גאטימילאטה' של דונאטלו וכן יקוליא 41 י' של ורוקיו שניהם מוצבים באופן כזה' שהובלט כל עצמו של מראה הרוחב . שם עומד הסוס בזווית ישרה כנגד הכנסייה' בקו כותל החזית ; כאן עומד הוא במקביל לציר האורך , כשהוא מוסט מקצת לצדדין : בשניהם מסייעת ההצבה לתפיסה משט...
אל הספר