אם רצוננו להעלות במוחש מה בין הסג נון הקווי לסגנון הציורי , זה כנגד זה , טוב שנבקש לנו דוגמאות ראשונות בתחום הרישום הצרוף . אנו משווים תחילה רישום של דירר לעומת רישום של רמבראנדט . נושא אחד לשניהם : צורת עירום של אשה . עתה נסיח שעה קלה את דעתנו מכך , שבמקרה אחד אנו רואים ציור מהטבע , ובמקרה שני — דמות שמרובה בה הדימיון ; וכן מכך , שרישומו של רמבראנדט , אף על פי שמצד התמונה חתום הוא , הרי נעשה בשרטוט חטוף , שלא במלאכתו של דירר שהיא עשויה בדקדוק , שמיועדת היתה לשמש דוגמה לפיתוח נחושת ; גם ההבדל שבחומר הטכני —כאן עט וכאן גיר — אינו אלא שני במעלה . ומה טיבו של דבר זה , שבגללו נראים שני רישומים אלה כל כך שונים זה מזה ? הווה אומר , אצל דירר , ההתרשמות מכוונת לערכי מישוש , ואצל רמבראנדט — לערכי ראייה . דמות כמין בהקון על רקע כהה —זו ההרגשה הראשונה אצל רמבראנדט . גם ברישום הישן היו רושמים דמות על גבי ריקוע שחור , אבל לא כדי להוציא אור מן האופל , אלא כדי להגדיל את חיטובה של הצללית ; קו השפה , שסובב ומקיף את הדמות , היה עושה את עיקר חיתוכה . אצל רמבראנדט
אל הספר