ג. חיקוי וקישוט

צורות התיאור שהעלינו כאן , משמעותן כוללת כל כך , שאפילו בעלי מזגים , המרוחקים זה מזה , כגון ולבודד ו 3 רניני , ששימשו לנו דוגמאות לכך , יכו לים למצוא מקום בגבולותיו של טיפוס אחד . הצד השווה שבסגנונם של שני אמנים אלה עומד על דבר , שהיה מובן מאליו בעיני אדם בן המאה הי"ז : כמה תנאי יסוד , שרושמו של החי תלוי בהם , אבל אין מייחסים להם ערך מיוחד שבהבעה . הללו אפשר לראותם כצורות תיאור או כצורות הסתכלות : באלו רואים את הטבע , ובאלו מראה האמנות תכנים של עצמה . אבל יטעה האומר על ' מצבי עין' מסוימים , שבהם בלבד תלויה התפיסה : כל תפיסה אמנותית באה ערוכה לפי בחינות מסוימות של עונג . משום כך יש לחמשת זוגות מושגינו גם משמעות חקאית וגם משמעות קישוטית . כל אופן של העתקת טבע שרוי בגבולה של סכימה קישוטית מסוימת . הראייה הקווית קשורה תמיד בדימוי של יופי , שהוא שלה בלבד ; וכן הראייה הציורית . כל מקום שאמנות מפותחת מתירה את קשרי הקו ומשימה תחתיו את הגוש הנינויע , לא נעשה הדבר לשם אמת חדשה שבטבע בלבד , אלא גם לתקנתה של הרגשת יופי חדשה . כיוצא בו על כורחנו אנו אומרים שאף על פי שכל תי אור של משטחים מכוון כ...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים