פרק שלישי מוסיקולוגיה בעבר ובהווה

בשני הפרקים הראשונים נידונה המוסיקולוגיה כענף מדע עם שיטות , מטרות ותוכניות משלו . בפרק זה נחזור על עקבותינו ונתחקה על ההתפתחויות שהביאו להתהוות המוסיקולוגיה הח דשה , ואגב כך נתעכב על דברים שהעלו במרוצת הזמן את לימוד המוסיקה על פסים מדעיים . במבט לאחור ניתן לומר , שהמוסיקולוגיה לא היתה מגיעה למקום שהגיעה אלמלא חי דודן של שתי תכונות ביקורתיות : היכולת להפריד בין עבר להווה , והיכולת להעריך את הזיקה ביניהם לאחר ההפרדה . שתיהן הולכות יד ביד : כל הרחבה של טווח הראייה בסגנונות ובדרכי ביצוע קיימים עד כדי לכלול את קודמיהם בעבר , מחייבת תודעה של התקדמות בזמן ו ההבחנה בין 'אז' ו'עתה' מולידה את דרן החשיבה המשווה המונחת ביסוד ההיסטוריה . אין הכוונה לומר שחוקרי המוסיקה , בעצם עלייתם על דרך המחשבה ההיסטורית , הגיעו בהכרח לכלל מסקנות נכונות בדבר הזיקות שבין סגנונות ודרכי ביצוע שונים . למעשה סבלה ההיסטוריוגראפיה המוסיקאלית , עד לזמנים מאוחרים למדי , מהשפעת נטיותיהם האישיות של המחברים לתקופות או לארצות מסוימות , ואף למלחינים מסוימים . מתוך אי דיוק בהב חנה בין העובדות לבין הפירושים שהם נתנו להן , ש...  אל הספר
מוסד ביאליק