שיעור ארבעים האקלים הספרותי על־פי התרגומים

נקדיש תשומת לב לדברים המתורגמים לעברית בתקופה זו — שנות השישים , השבעים והשמונים — מן הסיפור והרומאן הנכתבים באירופה ובייחוד בגרמנית וקצת בצרפתית ובאנגלית , כדי לקבוע את האקלים הספרותי , שרק על פיו אפשר לפרש את מהות היצירה המקורית הנוצרת בתקופה זו . ספרות התרגום , בכל לשון , היא לא פחות חשובה מן הספרות המקורית , והיא חשובה אצלנו יותר , ולא נחקרה כל צורכה . אין ספרות יכולה לחיות חיים אוטארקיים , מספיקים לעצמה . ובתקופה שאנו דנים בה המתורגם מרובה מאוד . לפי השאלה , מה ביקש ומה מצא הקורא בחומר זה ננסה למיין את התרגומים הסיפוריים האלה על פי שלושה סוגים : הסוג הראשון — סיפורים שבהם העיקר הבולט ביותר הוא סיפור המעשה כשהוא לעצמו , כלומר : סיפור ששלשלת המאורעות וההרפתקאות שבו היא היסוד המלבב . דוגמאות : 'ראבינזאהן' ' מעובד על פי דיפו , על ידי אליעזר הכהן בלאך , וורשה , ; 1849 'דון קיחוט , ' עיבוד על פי סרוואנטס , ושמו 'אבינועם הגלילי / בידי נחמן פרענקיל , הרואה אור בשנת . 1871 רוב הספרים מסוג זה אינם תרגומים אלא עיבודים . הסוג השני — סיפורים שיסוד המאורע שבהם מוצא לו גם הסבר פסיכולוגי מסוג ידו...  אל הספר