שיעור עשרים וחמישה הסאטירה כסוג ספרותי

מה משמעות המושג סאטירה ? הסאטירה מתחילתה היתה מעין יצירה פיוטית , שתכניה היו , בלשוננו , פארסיים , ועל כן אפשר היה לנהוג בהם חירות ידועה , כמעט פריצות , בכל הנוגע להתמזגות היסודות הסיפוריים . האלמנט הרציני והאלמנט הקל — הכול היה יכול לבוא יחד בצורת הסאטירה הראשונה הזאת . הגדרה הולמת לסאטירה : הסאטירה היא חיבור ספרותי שכוונתו להוקיע ליקויים אנושיים אישיים או חברתיים בדרך הלעג — דרך ההגלמה ( ההיצג ) המצמצמת או ההגלמה המגזימה — מתוך אמונה גמורה בכוח הרצוי לתקן את המצוי . ננסה לקבוע הבחנה בין יצירה ספרותית שאפשר לראותה כסאטירה לבין יצירה ספרותית , שאמנם היסוד הסאטירי שבה הוא יסוד שליט ומכריע , אבל אינו כופה עצמו על כללות היצירה , שבה אנו מוצאים יסודות ספרותיים אחרים ושונים מן היסוד הסאטירי . אם נצליח להבין הבנה ממשית וברורה את ההבדל בין שני סוגי יצירה אלה — בין סאטירה בטוהרתה לסאטירה שבה פועלים כמה יסודות שונים מלבד היסוד הסאטירי — נבין כמה הלכות שנויות במחלוקת בתולדות הספרות בכלל ובתולדות הסיפור העברי במשך המאה התשע עשרה ועד היום . יש להבחין בין האלמנט הסאטירי כשהוא לעצמו ובין הסאטירה כצו...  אל הספר
מוסד ביאליק