עלינו לנסות להבחין בין מושגי הדראמה האירופית הכללית על פי הקרקע הטבעית שלהם — ספרות אירופה — לבין זיקתם של מושגים אלה לדראמה העברית בתקופת ההשכלה . נברר תחילה את המושגים הכלליים המצביעים על שלושה סוגים בדראמה האירופית : ( א ) המילודראמה ; ( ב ) מחזה המסיכות ; ( ג ) הפאסטוראלה . כל הכותב על הספרות הדראמאטית שלנו נוטה למצוא בה את השפעת המילודראמה , את השפעת מחזה המסיכות , ובייחוד את השפעת הפאסטוראלה . כל הסוגים הספרותיים האירופיים הללו הם , קודם כול , סוגים תיאטרוניים שנועדו מלכתחילה , גם אם נכתבו בצורה ספרותית' לביום , להצגה תיאטרונית , בצורה אחת או אחרת . ואילו הדראמה העברית , המתפתחת בתקופת ההשכלה , יהיה אשר יהיה ערכה , איננה נכתבת מלכתחילה לשם ביום תיאטרוני . לכל היותר אפשר לומר על כמה מחזות שנכתבו באיטליה ( כמו 'לישרים תהילה ( ' שהם נכתבו לשם המחזה באיזו צורה שהיא . אולם מאות הדראמות הנכתבות אצלנו אמנם נכתבות בצורה דראמאטית , אבל אין כוונתן תיאטרונית אלא ספרותית . דראמות אלד , אמנם מגלמות בתוכן את העולם החדש ההומאניסטי המתגלה לעיני היוצר העברי , אלא שעולם זה מתגלה מעיקרו — גם בשירה ...
אל הספר