הדראמה האליגורית לסוגיה השובים מעמידה יצירות מרובות מאוד בתקופה של מאה שנה ומעלה . ראשיתה ברמח"ל והמשכה בתקופת 'המאספים' עד שנות השמונים למאה שעברה . היינו : בתקופה של מאה וחמישים שנה בקירוב הדראמה האליגורית כסוג ספרותי היא סוג מצוי מאוד . בבואנו לדון על מקומה של הדראמה האליגורית בהתפתחות הסיפורת העברית בתקופת ההשכלה עלינו לברר לעצמנו את הסוגיות השאלות הבאות : ( א ) מה הם הגורמים התרבותיים הרוחניים , ובמידת מה אף החברתיים , הפועלים בספרות העברית באותה תקופה והמולידים את הצורך בדראמה — הן אצל הקורא והן אצל היוצר . ( ב ) מה הם הגורמים התרבותיים הרוחניים שאינם זקוקים להבלטת היסוד הסיפורי שבדראמה , ואשר מתוך כך נוטה הדראמה להיות דראמה אליגורית טהורה . ( ג ) מה הוא ההבדל בין הדראמה האליגורית בטוהרתה לבין הדראמה בת אותה תקופה , שפועל בה יסוד אליגורי , אבל איננה דראמה אליגורית טהורה ל הדראמה הזאת בכללותה יותר משהיא מעוניינת בסיפור מעשה , המקשר בני אדם וחוויותיהם , מעוניינת היא בחוויות האנושיות כשהן לעצמן . יצרים , רגשות , משאות נפש — אלה , כשהם לעצמם , תופסים את לבו ועליהם מוסב מיטב חזונו של ...
אל הספר