הטענה הראשונה מייחסת מיעוט נושאים , תימאטיקה מצומצמת וחדגונית לשירה הלירית בתקופת ההשכלה . כבר ציינתי , כי קל להפריך טענה זו . קל מאוד לגלות . כי מבחינת הנושאים הכלליים מוצאים בשירת ההשכלה הלירית כל מה שמוצאים בליריקה בדורו של ביאליק ואפילו בשירה הלירית בכללותה . מבחינת הנושאים , השירה הלירית העולמית — מראשיתה ועד קץ הימים בוודאי — בוחרת לה את נושאיה בשלושה מעגלים גדולים . המעגלים האלה , לעתים קרובות , חותכים זה את זה ומתהוות בתוכם ובחיתוכיהם תימות שונות . המעגל הראשון : האדם מול הטבע — מול העולם הטבעי שמחוץ לאדם ( מערכת הדומם , מערכת הצומח ומערכת החי . ( המעגל השני : עולם הגבר מול עולם האשה . הוא הרבה יותר רחב משירת האהבה גרידא . אין שירה לירית , בשום תקופה ובשום לשון שבעולם , שלא עמדה בפני מדרש פליאה זה : הנה עולם מפולג — גבר ואשה , זכר ונקבה בראם ( בראם = חצאם . ( והפליאה הזאת מפרנסת את השירה הלירית ותפרנס אותה לדורי דורות . המעגל השלישי : האדם מול תכלית החיים — החיים למה 1 לשם מה ? וכאן כל מיני ואריאציות : אחריות מוסרית כלפי הזולת הפרטי כתכלית ! אחריות מוסרית כלפי החברה ; אחריות מו...
אל הספר